Vayedaber

Simple Havroutah

Nedarim

Daf 80b

שַׁנֵּית ''אִם אֶרְחַץ''. ''אִם לֹא אֶרְחַץ'' הֵיכִי דָּמֵי? אִלֵּימָא דְּאָמְרָה: ''תִּיתְּסַר הֲנָאַת רְחִיצָה לְעוֹלָם עָלַי אִם לֹא אֶרְחַץ הַיּוֹם'' — לְמָה לָהּ הֲפָרָה? תִּתְסְחֵי! אָמַר רַב יְהוּדָה: דְּאָמְרָה ''הֲנָאַת רְחִיצָה עָלַי לְעוֹלָם אִם לֹא אֶרְחַץ בְּמֵי מִשְׁרָה''.

Traduction

The Gemara asks: You have adequately answered the expression: If I bathe, but as for the vow: If I do not bathe, what are the circumstances? If we say that she said: The benefit of bathing shall be forbidden to me forever if I do not bathe today, why does she need nullification at all? Let her bathe today and nothing will be forbidden. Rav Yehuda said: The mishna is referring to a case where she said: The benefit of bathing is forbidden to me forever if I do not bathe in foul water in which flax was soaked. The husband can nullify this vow, as it will make her repulsive, which is a form of disfigurement.

Rachi non traduit

שנית אם ארחץ. זה דהוי ענוי נפש לרבי יוסי כדאית ליה ולרבנן כדאית להו:

אם לא ארחץ דקתני היכי דמי (אילימא) דאמרה תיתסר הנאת רחיצה עלי לעולם אם לא ארחץ במי משרה. תרחץ איכא ניוול ואע''ג דרחצה מיהו משום דאין המים יפים ויש להן ריח רע הויא ניוול ור' יוסי סבר תרחץ ואין בכך כלום דבההיא יומא לא שמיה ניוול:

Tossefoth non traduit

שנית אם ארחץ אם לא ארחץ היכי דמי. שיחול עליה איסור [רחיצה] בנדר:

אם לא ארחץ במי משרה. ולכך [יפר] שאם תרחץ איכא ניוול:

דִּכְווֹתֵיהּ דְּקָתָנֵי ''אִם לֹא אֶתְקַשֵּׁט'' — אִם לֹא אֶתְקַשֵּׁט בְּנֵפְטְ. לִכְלוּךְ הוּא!

Traduction

The Gemara raises an objection: In that case, you must similarly explain that which the tanna teaches: If I do not adorn myself, to mean: The benefit of adorning myself is forbidden to me forever if I do not do something repulsive, e.g., if I do not adorn myself with naphtha [neft]. But this cannot be, as such a substance is filthy and the term adornment cannot be applied to it at all.

Rachi non traduit

דכוותיה גבי קישוט. דקתני סיפא אם לא אתקשט דאמרה תיתסר עלי הנאת קישוט כגון כיחול ופירכוס אם לא אתקשט בנפט לכלוך הוא שהנפט מסריח:

Tossefoth non traduit

דכוותי' שלא אתקשט בנפט לכלוך הוא. ואינו קרוי קישוט אלא אמר רבא תרתי קתני ולעולם כדשנין ושבועה שלא ארחץ ולא רצה לתרץ דאמר קונם שלא ארחץ דא''כ היינו כמו רישא כי לא רחצה אפילו ביום אחד דהא בארחץ היום מוקמינן לה:

אָמַר [רַב יְהוּדָה], דְּאָמְרָה: ''הֲנָאַת רְחִיצָה לְעוֹלָם עָלַי אִם אֶרְחַץ הַיּוֹם, וּשְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אֶרְחַץ'', ''הֲנָאַת קִישּׁוּט עָלַי לְעוֹלָם אִם אֶתְקַשֵּׁט הַיּוֹם, וּשְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אֶתְקַשֵּׁט''.

Traduction

Rather, Rav Yehuda said that the mishna is referring to a case where she said: The benefit of bathing is forbidden to me forever if I bathe today, and I take an oath that I will not bathe today. Through a combination of her vow and her oath she has rendered it prohibited for her to bathe forever. The situation is similar if she said: The benefit of adornment is forbidden to me forever if I adorn myself today, and I take an oath that I will not adorn myself today.

Rachi non traduit

לעולם. כדאמר מעיקר' דאסרה הנאת רחיצה עלה לעולם ומתני' חדא קתני דהכי אמרה אם ארחץ [ושבועה שלא] ארחץ דאיתסר עלה רחיצה לגמרי אפי' בזימנא חדא ואי נמי דאמרה הנאת קישוט עלי לעולם כגון קישוט דבגדי צבעונין וקישוט בשמים אם אתקשט אפילו פעם אחת ושבועה שלא אתקשט כלל ורבי יוסי לטעמיה דלניוול לא חייש כלל וליכא ענוי נפש וליכא למיפרך נמי כדפרכינן לעיל דליתני תנאי זה אין בו ענוי נפש דהכא ליכא תנאי כלל מדאתיא שבועה אבתריה ועקרה לה:

אֲמַר לֵיהּ רָבִינָא לְרַב אָשֵׁי: הַאי ''אֵלּוּ נְדָרִים וּשְׁבוּעוֹת'' מִיבְּעֵי לֵיהּ לְמִיתְנֵי! אֲמַר לֵיהּ, תְּנִי: אֵלּוּ נְדָרִים וּשְׁבוּעוֹת. וְאִיבָּעֵית אֵימָא: שְׁבוּעוֹת נָמֵי הַיְינוּ נְדָרִים. דִּתְנַן: ''כְּנִדְרֵי רְשָׁעִים'' — נָדַר בְּנָזִיר וּבְקָרְבָּן וּבִשְׁבוּעָה.

Traduction

Ravina said to Rav Ashi: According to this explanation, this tanna of the mishna should have taught: These are the vows and oaths that he can nullify. Rav Ashi said to him: Teach so in the mishna: These are the vows and oaths. And if you wish, say instead that oaths are also included in the category of vows. As we learned in a mishna (9a): If one said: Like the vows of the wicked, he has vowed with respect to becoming a nazirite, and with regard to bringing an offering, and with regard to taking an oath. This shows that an oath can also be called a vow.

וַאֲמַרוּ רַבָּנַן: רְחִיצָה אִית בַּהּ עִנּוּי נֶפֶשׁ כִּי לָא רָחֲצָה? וּרְמִינְהִי: אַף עַל פִּי שֶׁאָסוּר בְּכוּלָּן — אֵין עָנוּשׁ כָּרֵת אֶלָּא בְּאוֹכֵל וְשׁוֹתֶה וְעוֹשֶׂה מְלָאכָה בִּלְבַד. וְאִי אָמְרַתְּ כִּי לָא רָחֲצָה אִיכָּא עִנּוּי, בְּיוֹם הַכִּיפּוּרִים כִּי רָחַץ לִיחַיַּיב כָּרֵת!

Traduction

§ The Gemara asks: And do the Rabbis, i.e., the first tanna, mean to say with regard to bathing that when she does not bathe it involves affliction? The Gemara raises a contradiction from a baraita that states: Although one is prohibited from performing any of the five activities associated with affliction on Yom Kippur, i.e., eating or drinking, bathing, anointing, engaging in sexual intercourse, and wearing leather shoes, one is punished with karet only when one eats or drinks or performs prohibited labor alone. And if you say that when a woman does not bathe there is affliction, and for this reason a husband may nullify such a vow taken by his wife, then if one bathes on Yom Kippur, he should be liable to receive karet, in accordance with the verse ''For whatever person shall not be afflicted on that same day, he shall be cut off [venikhreta] from his people'' (Leviticus 23:29), as he has failed to observe this form of affliction.

Rachi non traduit

אע''פ שאסור בכולן. בכל הני דאית בהו צד ענוי ברחיצה ובסיכה ובנעילת הסנדל ובתשמיש המטה:

אינו חייב עליהן כרת אלא על האוכל ועל השותה והעושה בו מלאכה. דלא חייבה תורה אלא בהני דכתיבי בהדיא גבי יום הכיפורים דכתיב תענו את נפשותיכם משמע שהנפש יודעת הענוי וזהו ענוי אכילה ושתיה דרגיל בהו וכיון דלא אכיל ההוא יומא ידיעה עינויא:

Tossefoth non traduit

ורמינהו אע''פ שאסר בכולן. בתשמיש המטה בנעילת הסנדל ברחיצה וסיכה באכילה ושתיה אין ענוש כרת אלא על האכילה דהוי ענוי והוי בכלל כל הנפש אשר לא תעונה [ונכרתה] ואי אמרת דמניעת רחיצה הוי עינוי ארחיצה נמי לחייב ביה''כ ותימה דבפרק בתרא דיומא (דף עד:) פריך וכ''ת בענוי תשמיש הרי אומר תענו את נפשותיכם איזהו ענוי שיש בו [אבידת נפש] הוי אומר זה אכילה ושתיה וא''כ רחיצה נמי נהי דמיקריא ענוי אין חייבין עליה ועוד קשה לה''ר שמואל מאיוורא מאי דעתיה דהאי מקשה אלא לא מקרי רחיצה ענוי א''כ אמאי מיתסרא דהתם נפקא לן איסורא מהאי קרא דענוי וי''ל דודאי לא הוי ענוי מן התורה וקרא דענוי הוה אסמכתא בעלמא דאיקרי ענוי וכך - הוא למסקנא ' דהכא:

אָמַר רָבָא: מֵעִנְיָנָא דִקְרָא. גַּבֵּי יוֹם הַכִּיפּוּרִים דִּכְתִיב ''תְּעַנּוּ אֶת נַפְשׁוֹתֵיכֶם'' — מִילְּתָא דְּיָדַע עִינּוּיָא הַשְׁתָּא. רְחִיצָה לָא יָדַע עִינּוּיָא הַשְׁתָּא. גַּבֵּי נְדָרִים דִּכְתִיב ''כָּל נֵדֶר וְכָל שְׁבוּעַת אִסָּר לְעַנּוֹת נָפֶשׁ'' — מִילְּתָא דְּאָתְיָא לֵיהּ לִידֵי עִנּוּי, וְכִי לָא רָחֲצָה אָתְיָא לִידֵי עִנּוּי.

Traduction

Rava said: The meaning of the affliction in each case may be learned from the context of the verse. With regard to Yom Kippur, where it is written: ''On the tenth of the month you shall afflict your souls'' (Leviticus 16:29), the reference is to a matter for which one knows and feels the affliction right now, on Yom Kippur itself, i.e., abstention from food and drink, which is felt within a short period of time. One who abstains from bathing, however, does not know and feel the affliction now, but only later. By contrast, with regard to vows, where it is written: ''Every vow and every binding oath to afflict the soul, her husband may uphold it, or her husband may nullify it'' (Numbers 30:14), the reference is to a matter that leads to affliction, and if she does not bathe for an extended period of time, it eventually leads to affliction.

Rachi non traduit

רחיצה לא ידיעה עינויא. דלאו כל יומא רגיל למירחץ והשתא נמי כי לא רחיץ לא הוי ניכר הענוי:

אבל גבי נדר דכתיב לענות נפש. משמע שעתיד לענות והיינו נמי רחיצה דאתיא ליד ענוי נפש ואהכי מיפר לה:

Tossefoth non traduit

מילתא דידע עינויא השתא רחיצה לא ידיע השתא. כלו' בו ביום דמניעת רחיצה אינה נכרת אלא לימים רבים:

[דכתיב לענות נפש]. דמשמע להבא יהיה נדרי עינוי:

וְרָמֵי דְּרַבִּי יוֹסֵי אַדְּרַבִּי יוֹסֵי: מַעְיָין שֶׁל בְּנֵי הָעִיר, חַיֵּיהֶן וְחַיֵּי אֲחֵרִים — חַיֵּיהֶן קוֹדְמִין לְחַיֵּי אֲחֵרִים. בְּהֶמְתָּם [וּבֶהֱמַת אֲחֵרִים — בְּהֶמְתָּם] קוֹדֶמֶת לְבֶהֱמַת אֲחֵרִים. כְּבִיסָתָן וּכְבִיסַת אֲחֵרִים — כְּבִיסָתָן קוֹדֶמֶת לִכְבִיסַת אֲחֵרִים. חַיֵּי אֲחֵרִים וּכְבִיסָתָן — חַיֵּי אֲחֵרִים קוֹדְמִין לִכְבִיסָתָן.

Traduction

§ The Gemara raises a contradiction between this statement of Rabbi Yosei and another statement of Rabbi Yosei. It was taught in a baraita: In the case of a spring belonging to the residents of a city, if the water was needed for their own lives, i.e., the city’s residents required the spring for drinking water, and it was also needed for the lives of others, their own lives take precedence over the lives of others. Likewise, if the water was needed for their own animals and also for the animals of others, their own animals take precedence over the animals of others. And if the water was needed for their own laundry and also for the laundry of others, their own laundry takes precedence over the laundry of others. However, if the spring water was needed for the lives of others and their own laundry, the lives of others take precedence over their own laundry.

Rachi non traduit

מעיין של בני העיר. שמושך והולך לעיר אחרת ואין בו אלא כדי סיפוק שתייתן של בני אותה העיר הרשות בידן לסותמו שלא ילך לאותה עיר אחרת שלמטה הימנה לפי שהמים שלהן הם והמים ברשותן חייהן קודמין לחיי אחרים: ואם יש בה כדי חייהן של אלו ושל אלו ואין בה להסתפק ממה שנשאר מאותו מעיין אלא כדי בהמתן של בני אותה העיר:

כביסתן וכביסת אחרים. אם יש בו כדי חיותן וכדי בהמתן של בני אותה העיר ואין במה שנשאר במעיין אלא כדי כביסת בגדיהן של בני העיר:

חיי אחרים וכביסתן. שיש לבני העיר ולבהמתן להשקות ממעין אחד ואין כביסה להם אלא זה ואף חיי אחרים תלויין בו ואין בו אלא כדי שיעור של אחד מהן:

חיי אחרים קודמין לכביסתן. ויניחום לבני אותה עיר אחרת לחייהן ואל יכבסו בו בגדיהן:

Tossefoth non traduit

ורמי דר' יוסי אדר' יוסי. דאמר רחיצה אין בה ענוי:

מעיין של בני העיר חייהן וחיי אחרים. כגון בעיירות ששותין מאותה מעיין חייהן קודמין דדרשינן וחי אחיך עמך חייך קודמין:

כביסתן. מקום כיבוסי בגדים כביסתן קודמת ומותרין לעכב המים עד שיכבסו רבי יוסי אומר כביסתן קודמת [לחיי אחרים] משום דאית בה צערא:

רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: כְּבִיסָתָן קוֹדֶמֶת לְחַיֵּי אֲחֵרִים. הַשְׁתָּא כְּבִיסָה אָמַר רַבִּי יוֹסֵי יֵשׁ בָּהּ צַעַר,

Traduction

Rabbi Yosei disagrees and says: Even their own laundry takes precedence over the lives of others, as the wearing of unlaundered clothes can eventually cause suffering and pose a danger. The Gemara clarifies the difficulty presented by this baraita: Now, if with regard to laundry, Rabbi Yosei said that refraining from laundering one’s clothes involves pain and affliction,

Rachi non traduit

השתא כביסה. דבגדים קאמר ר' יוסי דאית ביה צערא ולהכי כביסת קודמת:

גוף כולו מיבעיא. דאית ביה ענוי כשאינו רוחץ:

Tossefoth non traduit

השתא כביסה. של בגדים אמר ר' יוסי [יש בו צער גוף כולו לא כ''ש - כיבוס] דבגדים אלימא ליה יותר מרחיצת גוף:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source